קבוצות טיפוליות
קבוצת תנועה - שליטה
אחד הכלים היעילים ביותר ללימוד התנהגות חדשה או לשינוי דפוסי התנהגות קיימים הוא תחום התנועה. הרעיון שמאחורי מפגשי תנועה-שליטה הוא בניית מצבים שונים שיגבירו התנהגויות חיוביות ויפחיתו התנהגויות שליליות, כך שהקבוצה תצליח לעמוד במשימה שהוטלה עליה. ערך מוסף חשוב הוא שעבור רוב הילדים תנועה ומשחק הם פעילויות מהנות, והמוטיבציה לפעול באופן אקטיבי היא גבוהה.
כהשלמה לפעילויות התנועה וכדי להעמיק את התובנות שאיתן יוצאים הילדים מהמפגש, מתקיימת בסוף הפעילות שיחה, שבה ילדים ומנחים משוחחים על מה שהתרחש במשחקונים, משתפים בהצלחה ובכישלון, מפרגנים לחברי הקבוצה ומעלים בעיות אישיות וחברתיות. החוויה החושית-גופנית עוברת עיבוד והמשגה קוגניטיבית.
היעדים ההתנהגותיים של קבוצות תנועה-שליטה
הרחבת אפשרויות התגובה לגירויים: ראשית מסייעים לילד להבין כיצד הוא מגיב בסיטואציות שונות, ולאחר מכן חושפים בפניו דרכים אחרות ושונות להגיב לאותו גירוי. לילדים רבים יש דפוס התנהגות נוקשה מאוד וקיבעון מחשבתי. כאשר ילד מפתח קשת רחבה של דרכי תגובה, הוא יכול לשלוט טוב יותר בתגובותיו, לווסת אותן ולהתאימן לסיטואציות שונות.
היכרות עם הגוף ושליטה בו: כחלק משליטה בתגובה הילדים צריכים להכיר את גופם על כישוריו ועל מוגבלויותיו. נדרשות מיומנויות כגון יצירת קשר עין, יכולת לעצור ולהמשיך בתנועה בזמן מדויק, הימנעות מאלימות פיזית, הכרה בגבולות הפיזיים של גופם ומודעות לעבודה בקבוצה.
פיתוח יכולת איפוק והמתנה – מיתון תגובה לגירויים: אחת המטרות העיקריות היא פיתוח יכולת איפוק והמתנה. כמעט כל המצאה חדשה בתקופה הנוכחית מקצרת זמן המתנה – ממצלמה דיגטלית שבה אין צורך לחכות לפיתוח תמונות ועד לאינטרנט מהיר שבו הדף הרצוי עולה תוך כמה מאיות שנייה. יש יתרון טכנולוגי בקיצור זמן ההמתנה, אך למעשה נוצר מצב שבו ילדים ומבוגרים אינם מתורגלים במצבי המתנה ואיפוק. באמצעות תנועה ניתן ללמוד כיצד להמתין ותוך כדי כך לשלוט בגוף ובמלל, וכן ללמוד כיצד “לעמוד בתור” ולהגיב באיפוק במצבים יום יומיים ובמצבי לחץ או תסכול.
פיתוח יכולת קבלת הנחיה: קושי בקבלת הנחיה וסמכות היא אחת הבעיות שאיתן מתמודדים אנשי הצוות וההורים. באמצעות העברת תפקיד ההנחיה לידי הילדים, הם חווים את משמעות המושג סמכות, ובדרך זו משתקפים גם הקשיים והבעיות. בשיחה הדינמית שמתקיימת בסוף המפגש ניתן לסייע לילד להבין את החשיבות של קבלת ההנחיה על ידי המשגה והעלאת הנושא למודעותו.
שיתוף פעולה ועזרה הדדית: אחת המטרות העיקריות היא גיבוש ופיתוח יכולת שיתוף פעולה עם הזולת. באמצעות משימות הדורשות שיתוף פעולה, נוצר דיאלוג פיזי ומילולי בין הילד לחבריו לקבוצה תוך זיהוי צורכי האחר והתחשבות בו. ניתן להבחין למי מהילדים קל יותר לעבוד בצוות ומי מתקשה בכך, למי יש כריזמה ומי ניחן בכוח מנהיגות חיובי או שלילי.
שליטה במלל: מיומנות שיח, שיתוף ברגשות ודיאלוג בין-אישי הם כישורים שלרוב אינם מפותחים מספיק בקרב הילדים. באמצעות משחקוני תנועה והגבלת התקשורת המילולית ניתן ללמד את הילדים כיצד לשלוט במלל, לקרוא את שפת הגוף של העומד מולם, להתאים את כמות המלל ותוכנו, לווסת את טון הדיבור והשטף, ללמוד לעמוד בתור ולא להתפרץ ולפתח קשב כלפי עצמי וכלפי האחר.
פיתוח יכולת פירגון: רובנו הורגלנו ללמוד בעיקר מטעויות ולתת ביקורת על תופעות שליליות. בקבוצות התנועה-שליטה לומדים הילדים להתייחס גם לחיובי ולמוצלח. הם מפרגנים זה לזה ובונים אווירה טובה, שבה המוטיבציה להצליח עולה והפחד מכישלון יורד.
עמידה במצבי לחץ ותסכול: אחד השלבים המתקדמים בתוכנית היא הצבת משימות אתגר לקבוצה ברמת קושי גבוהה. כך מתפתח הגיבוש והביטחון העצמי של הפרט בקבוצה. משימות אלה ארוכות יותר וכוללות התנסות חוץ בית ספרית, כגון מופע אקרובטיקה בפני קהל, מסע רגלי, מסע אופניים וכדומה.
