סדנת הבַּטוּקָדה הדינמית היא מודל טיפולי ייחודי לעבודה קבוצתית. הסדנה נבנתה במהלך עבודה של מספר שנים עם ילדי נווה צאלים. מקור המילה בטוקדה במילה לטינית שפירושה להקיש. קבוצות הבטוקדה נולדו והתפתחו בבתי הספר לסמבה בברזיל. במסגרת הבטוקדה הדינמית מותאמת קבוצת הבטוקדה לצרכים טיפוליים, ובשילוב מגוון רחב של כלים, תפקידים ואפשרויות הנחיה ופעולה, היא משרתת מטרות טיפוליות אישיות ובין-אישיות.

העקרונות המרכזיים של הסדנה

שימוש בתופים ובכלי הקשה, שהם הכלים המייצגים את אלמנט הקצב – האלמנט הראשוני ביותר במוזיקה ובחיינו – תוך שימת דגש על שני תחומים מרכזיים:

• התחום האישי: היכולת לנוע ממצבי כאוס למצבי סדר ותבניתיות, הבעה רגשית על ידי תיפוף, עבודה על יכולות פסיכו-מוטוריות, ויסות של עוצמות תגובה וביטוי והתאמתן לסיטואציות משתנות ועוד.

• התחום הבין-אישי: האפשרות לתקשורת לא מילולית, פיתוח יכולות בין-אישיות כגון הקשבה לאחר, מעבר מתפקיד הסולן המוביל ל”קהל” מקשיב ותומך בחברי קבוצה אחרים, אפשרות ליצירה משותפת של תבניות קצביות והחוויה שבהיות חלק מיצירה קבוצתית של קצב אחיד ועוצמתי.

בבסיס המודל הטיפולי עומדת ההנחיה המשותפת. לקבוצה יש שני מנחים: האחד הוא “סמן מנחה” המנצח על נגינת הקבוצה, מתווה לה את הדרך ומסמן מעברים משלב לשלב. האחר הוא “השומר המקרקע”, המעניק לקבוצה פעמה קבועה וחזקה הנותנת תחושת ביטחון ומאפשרת חיבור קל יחסית לקצב הקבוצתי. היחסים בין שני המנחים (מוזיקליים וחוץ-מוזיקליים) אמורים לשמש מודל ליחסים בין-אישיים עבור כל חברי הקבוצה.